יום שלישי, מרץ 13, 2007

 

פעילויות צבעוניות מתוך סדנת חשבון

.בתמונה הראשונה מופיע ריצוף שגילי הכינה
בתמונה השנייה יש דיאגרמה המראה את תוצאות הסקר על הצבע האהוב במיתר שעשתה דורון



יום ראשון, מרץ 04, 2007

 

ציורי הדרקונים של בנימין



 






 






יום שישי, ינואר 19, 2007

 

פרודרודרוב

מסדנת כתיבה יוצרת
עבדנו בזוגות , כל אחת יצרה צורה על דף וחברתה הוסיפה משהו מתוך אסוציאציה שהצורה מעוררת בה
כך נוצר יצור- דמות-חפץ
נתנו שם לכל ציור
נוצרו עוד ציורים
פועה עבדה עם מרים. על הדף החל להופיע פרודרוב בתחפושות שונות, בתנוחות שונות
בשלב הבא כל אחת בחרה מספר ציורים שהיא מוצאת עניין ביניהם ויצאה לכתיבה אישית
הנה ספורה של פועה
פעם היה עם של אנשים שלא היה להם אל. לא היה להם משהו להאמין בו ובגלל זה הם תמיד הפסידו במלחמות ומתו. לא היה להם מי שיגיד את מי הם צריכים לתקוף ומתי הם צריכים לתקוף ובכלל, מה לעשות. יום אחד בא איש בשם פרודרוב והוא החליט להתחזות לאל. הוא לבש תחפושת של עץ, הלך אל העם הזה וקרא בקולי קולות: אני האל שלכם "פרודרוב תאמינו בי!'. אבל אף אחד לא האמין לו. יום למחרת הוא בא שוב אבל הפעם הוא בא בתחפושת של דינוזאור. הוא שוב קרא בקולי קולות: "אני האל שלכם פרודרוב, תאמינו בי!'. אבל שוב אף אחד לא האמין לו. יום למחרת הוא שוב בא, הפעם בתחפושת של איש אוחז בראשו ושוב, אף אחד לא האמין לו. וכך כל יום הוא בא בתחפושת אחרת, עד שיום אחד האמינו לו והפכו אותו לאל שלהם. בהתחלה הוא סתם ישב ואכל. אחר כך הוא התחיל להתענין ובסוף הוא אמר להם נגד מי להלחם ומתי והנהיג אותם. הם גדלו ופרחו וחיו באושר ואושר עד עצם היום הזה
פועה

יום שישי, דצמבר 15, 2006

 

ללא שם- מאת רעות קורן

זה היה בערך בשלוש לפנות בוקר,אף אחד לא היה בחוץ לראות את הגוף החלק והקשקשי
שחמק בזחילה מן הבית הגדול והשחור
הוא החליק במורד דרך העפר שהובילה אל הבית וחיפש בעל חיים קטן להשקיט את רעבונו,כך
הלך או החליק יותר משעתיים, אבל כל בעלי החיים ברחו בגלל ריח הסכנה
שהיה באויר. עייף ומרוגז הוא חיפש מחסה לפני שעיניו של העייט יגלו אותו. בטבע, הוא ידע, שום דבר אינו בטוח. הוא מצא מחילה נטושה של מכרסם, הזדחל פנימה והתכרבל בתוכה. הוא הלך לישון בעיניים פקוחות ומסביב החל הכל להתעורר
נחשים חושבים אחרת מבני אדם
-בן אדם יכול לחשוב מחשבות טפשיות כמו: - דשא עמוק צומח גבוה
נחש לא יחשוב את זה, לנחש יש כלל אחד בלבד: לשרוד

יום שישי, דצמבר 08, 2006

 

ספור אחרי קיץ של מלחמה

,
ספור של מאיה לוי- מסדנת כתיבה
שלום אני רותי, אני של יעל אתה חייל אז אתה בטח של אורי, אח שלה
?כן, אני באמת של אורי. למה את בארגז הזה? את לא צריכה להיות בארגז של רותי
?זה בדיוק מה שרציתי לשאול אותך כי זה הארגז של יעל ולא של אורי ולמה אתה אתה כאן
לא יודע, חשבתי שאני בארגז של אורי, אולי אורי סידר אותי בטעות למקום אחר
?אוי, מה אעשה
.אם אתה רוצה , אתה יכול לבוא אתי למסיבת תה שיעל מארגנת לכולנו
לא, אורי וחבר שלו מארגנים מלחמה, זה הולך להיות אורי נגד החבר שלו ואני לא יכול לאכזב את אורי,אני חייב לחזור לארגז שלי, אני חייב להילחם
!לא, אל תלך, מלחמה זה ממש מסוכן
.אני לא יכול לאכזב את אורי, הוא זקוק לי בקרב. ביי, אולי נפגש בפעם אחרת
!לא אל תלך
.תקשיבי, אני מבטיח שכשתגמר המלחמה אחזור ונהיה מאושרים ביחד לנצח
!תבטיח לי שתחזור
!אני מבטיח- להתראות
כעבור שעה- מחשבות
אוף!!!למה נתתי לו ללכת, הוא בטח מת במלחמה, עבר כבר המון זמן, לא אסלח לעצמי
כעבור שבוע
אני כל כך מתגעגעת, לא אסלח לעצמי, כבר עבר המון זמן, מה אעשה? הוא אמר שיחזור והוא לא חוזר. למה העולם אכזר כל כך
היי רותי! הנה אני, חזרתי-
?חייל שלי אתה בסדר? קרה לך משהו
.אני בסדר
.אתה בטח צריך משהו
לא רותי, אני בסדר
.אתה פצוע? אתה צריך רופא? רק תגיד אני אעשה הכל למענך
.אני בסדר גמור חזרתי אלייך, ואני רוצה להגיד לך משהו חשוב
?מה... אתה שוב עוזב אותי
לא, לא! אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך ורוצה להתחתן אתך ולא אעזוב אותך שוב
.חייל שלי!!!גם אני אוהבת אותך ומאד רוצה להתחתן אתך

יום שישי, יוני 16, 2006

 

ילדים בחטיבה הצעירה מציירים





יום שבת, מאי 20, 2006

 

עוד מסדנת כתיבה יוצרת

שני עולמות מאת עדן וואל
אני בשני עולמות. העולם שבו אני נמצאת עכשיו והעולם אליו אני רוצה להגיע
כל כך קשה לבחור בין השניים, כי בעצם אני רוצה להיות בשני העולמות
אני יודעת שיום אחד אצטרך לבחור עולם אחד ולהשאיר את האחר מאחור
כל אחד צריך לבחור את הדרך שלו
זו שנראת הכי הגיונית בשבילו. בחיים אי אפשר להיתפצל לשניים
יום אחד אצטרך להיות אחת וכך להישאר עוד שנים רבות

יום שבת, מאי 13, 2006

 

מסדנא של כתיבה יוצרת


יצאנו למסע של זיכרונות ילדות
ישבנו בחטיבה הצעירה, התבוננו בילדים המשחקים ונזכרנו איך היינו אנחנו פעם

זיכרונות של עדן וואל

אני יושבת בשטיח הגדול בחטיבה הצעירה ומתבוננת בכמה ילדות משחקות
אחת מהן היא ארנבת עם מכנסיים מאד גדולים, האחרת היא ברצִיָה בשם פיונה ועוד ילדה גם היא ברציה בשם יסמין הן מעמידות פנים ומשחקות כאילו הן באמת הדמות עצמה
אני זוכרת כשהייתי קטנה
הייתי הרבה פעמים משחקת בלהעמיד פנים
הייתי לובשת שמלה מפוארת ומעמידה פנים שאני נסיכה בעלת כוחות קסם
אז יוצאת החוצה והופכת את כל העצים לצפרדעים
יום אחד שחקתי עם ליזי, החברה הכי טובה שלי , התווכחנו מי תהיה הנסיכה ומי הסוס של הנסיכה
אני לא זוכרת מה הייתי בסוף, בואו נקווה שלא הסוס

זיכרון של מאיה לוי

הסתכלתי על חבורה של בנות שמשחקות בברציות בשטיח הגדול ונזכרתי
כשהייתי בחטיבה הצעירה של מיתר היו לי שתי חברות שכל הזמן היו רבות מי תהיה מה במשחק אני לא התערבתי במריבה ואחר כך איכשהו יצא שהן היו מאשימות אותי
קוראות לי בשמות ומקללות אותי
היה לי נורא עצוב
בסוף היינו משלימות לפעמים
טוב שכבר גדלתי


This page is powered by Blogger. Isn't yours?